מלחמה בלי מצגת: למה אין אסטרטגיה ליום שאחרי ברצועת עזה

המאמר טוען כי המלחמה בעזה צריכה להתנהל באמצעות מהלכים טקטיים עד להשגת כל היעדים המוגדרים, ואסור לסיים אותה מוקדם מדי. הכותב מבקר את הסיוע ההומניטרי לעזה, בטענה שהוא מחזק את חמאס, מאריך את המלחמה, ונובע מ"קונספציה" כושלת שהחלה בהסכמי אוסלו. הוא מציין כי חמאס גונב חלק מהסיוע ומנהל קמפיין שקרי על רעב, שהוביל לגל אנטישמיות. המאמר דוחה את הדרישה לאסטרטגיה ברורה ל"יום שאחרי", בטענה שבמלחמה רב-חזיתית ועם לחצים חיצוניים, השגת יעדי המלחמה היא שתגדיר את המצב העתידי, וכי מעולם לא הוצגו תוכניות כאלה לציבור במהלך מלחמות קודמות. הכותב מסיים בקביעה כי הסיוע ההומניטרי, למרות חסרונותיו, אולי משמר את שאריות הלגיטימציה הבינלאומית למלחמת ישראל.