חמאס על הברכיים, אבל יש סיבה שהוא עדיין לא הוכרע

המאמר, מאת האלוף (במיל') תמיר הימן, מנתח את מושגי "ניצחון" ו"הכרעה" במלחמה המודרנית, ומבחין ביניהם: "ניצחון" הוא השגת מטרות מוגדרות במחיר סביר, בעוד "הכרעה" היא השמדת כושר הלחימה של האויב (רצון ויכולת). הוא טוען שמדינות רבות אינן יכולות להגיע להכרעות מוחלטות כבעבר, ומבקר את הדרישה הפוליטית ל"ניצחון מוחלט". המאמר בוחן את מטרות מלחמת "חרבות ברזל", פוסל מטרות לא-מדידות כמו "תחושת ביטחון" ו"הרתעה", ומצמצם את המטרות העיקריות להכרעת חמאס והשבת החטופים. הוא קובע שחמאס אינו עוד "צבא טרור" מאורגן כפי שהיה לפני 7 באוקטובר, אלא ארגון טרור וגרילה עם יכולות צבאיות מופחתות משמעותית (כ-10% מהרקטות, כ-17 אלף לוחמים רובם לא מיומנים). המאמר מדגיש כי הכרעת ארגון גרילה מחייבת השמדת לוחמים במספרים שלא יוכל לגייס מחדש, וכי כיבוש שטחים כמו העיר עזה אינו "שבירת המפרקת" אלא רק רכיב בלחימה ארוכת טווח נגד חתרנות וטרור.