כשהסבא החביב הופך למחבל בדמוקרטיה

המאמר מבקר בחריפות את אייל יפה, המואשם במעשה מגונה בשוטרת ובהחזקת נשק לא חוקי, ומתאר אותו כ"סמל הצביעות, הכוחנות והתחמקות מאחריות" וכמי ש"מחבל בדמוקרטיה". נטען כי יפה אינו חושש מהחוק או מהמשטרה, וממשיך להוביל מחאות המוניות, כולל קריאות לסגירת ירושלים, למרות האישומים נגדו. המאמר מדגיש את מה שנתפס כאכיפת חוק לא שוויונית, לפיה "נערי גבעות" וצעירים דתיים מההתנחלויות נעצרים על עבירות קלות, בעוד יפה זוכה לחסינות לכאורה. נטען כי המחאה הפכה לכלי פוליטי המגייס משפחות שכולות וכאב החטופים לצרכיה, וכי התנהלות זו פוגעת באמון הציבור במערכת המשפט ובמרקם הדמוקרטי. המאמר קורא למשטרת ישראל לאכוף את החוק בשוויוניות כלפי כלל האזרחים, ללא קשר לעברם או לשיוכם הפוליטי, ומסכם כי מתן לגיטימציה למעשיו של יפה אינו מגן על הדמוקרטיה אלא פוגע בה.