זכויות נשים בין פסיקה היסטורית לנסיגה מסוכנת

פסק דין היסטורי של בג"ץ צמצם את סמכות בתי הדין הרבניים לדון בתביעות רכוש בין גרושים, והעבירן לבתי המשפט האזרחיים, צעד המוגדר כהישג משמעותי לשוויון מגדרי המבטיח הליך שקוף ושוויוני יותר לנשים. למרות זאת, המצב הכללי רחוק מלהיות מעודד: ייצוג נשי בעמדות מפתח בשירות הציבורי (כ-16% מנכ"ליות מאז 2003), בזירה העסקית (2-3% מנכ"ליות בחברות ציבוריות) ובפוליטיקה (ישראל במקום ה-103 בייצוג נשים בפרלמנט) נותר נמוך ועגום. בנוסף, מקודמות יוזמות חקיקה המבקשות להרחיב את סמכויות בתי הדין הדתיים (רבניים, שרעיים ודרוזיים) לבוררות בענייני רכוש וגירושין, גם אם בהסכמה, מה שעלול להוביל לכפייה על נשים פגיעות ולפגוע בזכויותיהן ובשלטון החוק, במיוחד בהיעדר ייצוג נשי בבתי דין אלו. המאמר מדגיש כי המאבק על זכויות נשים הוא מבחן דמוקרטי מהותי, וכי שוויון מגדרי הוא תנאי הכרחי לדמוקרטיה בריאה ולחברה מתפקדת, וקורא להמשך המאבק בנחישות ליישום מלא של החקיקה הקיימת ולמניעת יוזמות מסוכנות.