ישראל נותרה לבד במלחמה עם החותים, והם מרוויחים מהמשכה

ישראל נותרה לבדה במלחמה נגד החותים בים האדום, לאחר שארצות הברית, בדומה לאיחוד האמירויות וסעודיה לפניה, חתמה על הפסקת אש עם החותים והסיגה את כוחותיה מהזירה. מאז הפסקת האש האמריקאית, החותים ממשיכים לפגוע במטרות "ישראליות", והקואליציה הבינלאומית חדלה לפעול נגדם, כאשר איראן אינה עוד יעד אמריקאי בהקשר זה. אסטרטגיית הפעולה הישראלית, המתבססת על "הרתעה, סיכול וגריעת יכולות" בדומה לזו של הנשיא ביידן, נכשלה אף היא; גם העלאת רף התקיפות, כולל פגיעה בנמלי החותים, הרס תשתיות אזרחיות וחיסול רוב חברי הממשלה האזרחית שלהם, לא יצרה הרתעה או גריעת יכולות משמעותית. המאמר מסביר כי החותים אינם רק שלוחה איראנית אלא ישות מדינית עצמאית המרוויחה מהמשך המלחמה בעזה, ממלאת את קופתה ממסים, מייבאת נפט, גובה דמי מעבר מספינות, מייצרת אמצעי לחימה ונהנית מסיוע צבאי מרוסיה וסין. המלחמה מספקת להם עילה לגייס אלפי "מתנדבים" ולדכא יריבים פוליטיים, תוך שהם שואפים להשתלט על תימן כולה. הצלחתם לשרוד מול כוחות עדיפים וניסיונם להשיג רווחים מדיניים וכספיים מפגיעה במטרות רגישות, כמו מתקני עראמקו, מחזקים את מעמדם. המאמר מזכיר גם את חוסר העקביות האמריקאית ביחס לחותים, החל מדרישתו של טראמפ ל"הכחדה מוחלטת" שהסתכמה בחודש תקיפות, ועד להסרתם מרשימת ארגוני הטרור על ידי ביידן.