ההחלטה התקבלה בינואר, ראש המוסד התנגד | בכיר:היכולות של המוסד טובות בהרבה מאלה של שב''כ וייתכן שהפער הזה מסביר את ההצלחה החלקית של הפעולה

הקבינט הישראלי קיבל בינואר 2024 החלטה עקרונית לפגוע בבכירי חמאס בקטאר, כחלק מחבילת צעדים לצמצום המחירים הביטחוניים של שחרור מחבלים בעסקת חטופים עתידית. מטרת הפעולה הלא קונבנציונלית הייתה לייצר לחץ על חמאס להסכים לכניעה ולהשבת החטופים. רבים משרי הקבינט וראשי מערכת הביטחון, כולל הרמטכ"ל אייל זמיר ושב"כ, תמכו בפעולה, בטענה שהתמרון בעזה מוצה ושיש לפגוע בהנהגת חמאס בחו"ל. ראש המוסד, דדי ברנע, התנגד בטענה שלא ניתן להישען על קטאר כמתווכת ולפגוע בה בו-זמנית, אך השרה מירי רגב השיבה כי חמאס חו"ל מפריע לעסקה. בשל התנגדות המוסד, ביצוע הפעולה הוטל על צה"ל ושב"כ, למרות שמודיעין ממדינות זרות הוא באחריות המוסד. גורם המעורה בפרטים ציין כי יכולות המוסד עדיפות על אלו של שב"כ, מה שעשוי להסביר את ההצלחה החלקית של הפעולה. בדיונים עלה גם חשש מהתנגדות נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בשל יחסי ארה"ב-קטאר והשקעותיה, אך סוכם להסביר לו שהפגיעה בבכירי חמאס מקדמת את עסקת החטופים. בכירים בוועידת MEAD בוושינגטון השוו את הפעולה לחיסול מחבלי מינכן 1972, והדגישו שהיא נועדה לחסל את כל המעורבים בטבח 7.10, ללא קשר לתפקיד קטאר במשא ומתן, וכי אירוח ארגוני טרור במדינות נורמטיביות אינו מתקבל על הדעת.