שדה בריר - מבחן למדינה בין רווחיות לקיימות | יאיר אבידן
המאמר דן בוויכוח על כריית פוספטים בשדה בריר בדרום, ומציג אותו כמקרה בוחן ליכולת המדינה לאזן בין רווחיות כלכלית לקיימות ואחריות סביבתית וחברתית. הוויכוח נמשך קרוב לשני עשורים בין חברת "כימיקלים לישראל" (כי"ל), המעוניינת למצות את השדה לטובת רווחים, תעסוקה בנגב ותמלוגים למדינה, לבין תושבי האזור, אנשי בריאות וסביבה, המזהירים מפני פגיעה בבריאות הציבור ובסביבה. המאמר מציין כי החלטת הממשלה מספטמבר 2025 להחזיר את תוכנית הכרייה למסלול, תוך ביטול בלמים קודמים, נתפסה כ"מחטף" עקב תהליך מהיר וללא דיון אסטרטגי כולל. הכותב מבקר את ההחלטה כהעדפת תאגיד בינלאומי על פני בריאות הציבור ודילוג על עקרון הזהירות המונעת, ומציג שתי תפיסות עולם מנוגדות: האחת רואה במדינה כלי לצמיחה כלכלית שתחלחל לכולם, והשנייה דוגלת ב"קפיטליזם קשוב" המשלב שיקולי ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי) וקיימות ארוכת טווח. הכותב מציע חלופות להחלטה מאוזנת יותר, הכוללות פיילוט בשלבים, ניטור קפדני, שיתוף ציבור, השקעות בערד וערבויות כספיות מכי"ל, כדי לאזן בין הצורך הכלכלי לחובת המדינה לשמור על אזרחיה.
תגובות (0)
יש להתחבר כדי להגיב
אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!