בג״ץ לא ערוך לדון בביאת המשיח

המאמר מנתח את הליך מינויו של דוד זיני לראש השב"כ, המועמד על ידי ראש הממשלה, תוך התמקדות בבחינת כשירותו המקצועית וטוהר מידותיו על ידי ועדת גרוניס ובג"ץ. נטען כי לוועדת גרוניס חסרים כלים לבדוק את עברו של זיני, והיא פונה לציבור לקבל הסתייגויות. המאמר מעריך שיהיה קשה לגבש רוב בוועדה לפסילת זיני, אך עמדת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הצפויה להתנגד למינוי, עשויה להשפיע. התנגדותה נובעת מהסכמתו של זיני להתמנות בניגוד לאיסור שהטילה על נתניהו למנות באותה עת, מה שנתפס כפגם מהותי בטוהר המידות. המאמר מזכיר תקדימים של מועמדים שמונו בעבר ונפסלו בשל פגמים בטוהר המידות, וטוען כי הממשלה הנוכחית "בזה למערכת המשפט" ומחפשת אנשים כזיני ששותפים לבוז זה. כמו כן, מודגשות התבטאויות בעייתיות המיוחסות לזיני, לפיהן "המערכת המשפטית היא דיקטטורה" וראשי שב"כ כפופים קודם כל לראש הממשלה ולא לחוק. המאמר קושר את תפיסת עולמו של זיני ל"בית הגידול המשיחי הקיצוני" של הרב צבי טאו ורבנים נוספים, וטוען שזהו "הסיבה האמיתית לאי התאמתו" לתפקיד. לבסוף, המאמר מביע חשש כי בג"ץ, שצפוי לדון במינוי לאחר ועדת גרוניס, אינו "אקטיביסטי במיוחד" כפי שנדרש במקרה זה, ומזהיר כי אדם מרקע הלכתי-קיצוני כזיני לא יוכל להגן על הדמוקרטיה, יפלה בין טרור יהודי לערבי, ועלול לפעול לדיכוי הצבעה במגזר הערבי.