המקום בו נזרעו ניצני ההשמדה: 90 שנה לחוקי נירנברג

המאמר מציין 90 שנה לחקיקת חוקי נירנברג ב-15 בספטמבר 1935, חוקי גזע נאציים שהגדירו מיהו ארי ושללו זכויות אזרחיות ופוליטיות מיהודים. פרופ' ג'ודי באומל־שוורץ מאוניברסיטת בר-אילן מתארת את תגובת ההלם הראשונית של יהודי גרמניה, את הגדרת היהודי המקסימליסטית בחוקים, ואת הפגיעה הנפשית שנגרמה מ"חוק דגל הרייך" שאסר על יהודים להניף את דגל גרמניה, מה שהיווה "סטירת לחי" ל-100 אלף יהודים שלחמו במלחמת העולם הראשונה. היא מציינת איסורים נוספים כמו העסקת עוזרות בית גרמניות ונישואי תערובת, ומדגישה את חשיבותן של 13 התקנות שנוספו לחוקים עד 1943, ובמיוחד את התקנה האחרונה שהעבירה יהודים לרשות המשטרה ושללה מהם כל הגנה. פרופ' גיא מירון מיד ושם מסביר כי חוקי נירנברג נחקקו על רקע לחצים גוברים "מלמטה" ליישום מדיניות אנטי-יהודית קיצונית, וכי הם ייצבו את המצב על ידי פורמליזציה של מעמד היהודים כאזרחים לא-מלאים, והיוו תשתית משפטית להמשך המהלכים האנטי-יהודיים.