לישראל יש רק מה להפסיד מהכניסה לעזה

לישראל יש רק מה להפסיד מהכניסה לעזה, שכן אין תוכנית לסיום המלחמה וראש הממשלה נתניהו מעוניין בהמשכה לטובת משפטו, תוך התעלמות מהמחיר הכבד. המאמר מבקר את שטף הסיסמאות והנדידה הצבאית כחסרי אסטרטגיה אפקטיבית, וטוען שהמלחמה איבדה את יעילותה ומשיגה כישלונות ומחירים בלתי סבירים. הוא דוחה עצות לגירוש אוכלוסייה והרעבה כ"נזק קטסטרופלי" ומעיד על "ניתוק מהמציאות" של חברי הקבינט. חמאס, לטענת הכותב, הפסיק להילחם באופן פעיל, מתחזק ומנצל את "השגיאות הבלתי נגמרות" של ישראל, כולל כניסה מחודשת לעזה, הפסקת הסיוע ההומניטרי והימנעות מעסקת חטופים. המאמר מצביע על בידוד בינלאומי חמור של ישראל, כפי שבא לידי ביטוי בהחלטת האו"ם לתמוך במדינה פלסטינית עצמאית, וטוען שדעת הקהל העולמית הפכה "שונאת ישראל", מה שהופך את ישראל ל"מדינה מצורעת" ואת ראש ממשלתה ל"פרסונה נון-גרטה". הכותב מסכם כי במקום לתקן את המצב, הממשלה הפכה את ישראל ל"בריון המטיל אימה", ובכך אפשרה לאיראן לשפר את מעמדה באזור.