הקולנוע הישראלי: פרסי אופיר על המדף בזמן ששולי כובש את הקופות

המאמר מנתח את הפער ההולך וגדל בין סרטי איכות ללהיטים קופתיים בקולנוע הישראלי, במיוחד לקראת טקס פרסי אופיר ויום הקולנוע הישראלי. הוא מתאר את המצב כ"פיצול אישיות חמור", כאשר לפני עשור הקולנוע הישראלי פרח בפסטיבלים בינלאומיים, ואילו השנה הוא מתמודד עם "חרם" עולמי. המאמר מציין כי גם בתוך ישראל, הקולנוע האיכותי נכנס ל"קומה" חלקית בגלל החרם הבינלאומי וחוסר קומוניקטיביות מצד הבמאים. לעומת זאת, סרטים מסחריים כמו "לשחרר את שולי סאן" ו"ההילולה 2" שולטים בקופות. המאמר מבקר את העובדה שסרטים מועמדים לאופיר אינם מופצים היטב, וממליץ על סרטים כמו "כן" של נדב לפיד, המתואר כ"פורטרט לא מחמיא של ישראל" אך גם כ"אקט מופלא של אהבה כמעט פטריוטית". המאמר תוקף את בעלי בתי הקולנוע הישראליים על כך שהם "מחרימים בעצמם סרטים ישראליים" כמו "כן", שאינו משובץ להקרנות בבתי קולנוע מרכזיים.