שעתיים של טוטו וטייטס, ונשמתי נעתקה

יוצר הקולנוע תום שובל מתאר את חוויתו הטרנספורמטיבית בצפייה ראשונה בבלט "אגם הברבורים" במלואו, במהלך חופשה משפחתית בפראג. שובל מודה כי בעבר הכיר את היצירה רק דרך פרודיות וסרטים, וחשב על בלט כעל אמנות אליטיסטית ואבסטרקטית של "טוטו וטייטס". התלהבותה של בתו בת ה-4.5, הרוקדת בלט, הניעה אותו לרכוש כרטיסים. למרות חששותיו הראשוניים מההפקה של להקה צ'כית לא מוכרת באולם צנוע, הוא נסחף בהתרגשותה של בתו. במהלך המופע, הוא מתאר רגע שיא שבו תנועת צוואר הברבור של הרקדנית ריגשה אותו עמוקות והבהירה לו את יופייה ואותנטיותה של האמנות. שובל מסיים בהבעת חרטה על כך שפספס יופי אמנותי כזה במשך שנים רבות, ומדגיש את ההבדל בין תפיסותיו המוקדמות לבין ההערכה העמוקה שפיתח.