הגענו לנקודת מבט חדשה. הצלחנו לצפות בסרט בלי להיחנק
המאמר מתאר את חוויות הצפייה המנוגדות של הכותב ובן זוגו אורי בסרט "מלנכוליה" של לארס פון טרייר, ב-2012 ושוב כעבור עשור. בצפייה הראשונה, הכותב נרדם, בעוד אורי, שהתמודד עם דיכאון לא מאובחן, מצא את עצמו משתקף בדמותה של ג'סטין, מה שהוביל אותו להתחיל טיפול. הסרט, המתאר שתי אחיות המתמודדות עם אפוקליפסה מתקרבת (אחת בחרדה, השנייה באפתיה/דיכאון), שימש כמטפורה להתמודדויותיהם האישיות. עשר שנים לאחר מכן, כש"אורי למד להתמודד עם העולם" והכותב פיתח התקפי חרדה, הם צפו בסרט שוב. הפעם, הצפייה שיקפה את צמיחתם האישית והבנתם את מסעותיהם הנפשיים, ואפשרה להם לצפות בו "בלי להיחנק", מה שסימל את הדרך הארוכה שעברו.
תגובות (0)
יש להתחבר כדי להגיב
אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!