כל מה שלא שמענו נחשב פח. כך פספסתי את הגראנג'

המאמר הוא טור אישי של תומר הדר המתאר את מסעו המוזיקלי. הכותב גדל בחיפה בשנות השמונים והתשעים כמטאליסט אדוק, שדחה כל מוזיקה שאינה מטאל, ובכך פספס את ז'אנר הגראנג'. הוא מתאר את ההבחנה בין "מטאליסטים פח" ל"מטאליסטים אמיתיים" ואת חוויותיו כנער. כעבור 32 שנה, בגיל 40, בעזרת אלגוריתם של יוטיוב, גילה את האלבום "10" של פרל ג'אם. הוא מתאר את ההארה שחווה מהאלבום, את ההומור והטקסטים העמוקים שבו, ואת ההבנה שהגיע למוזיקה הזו כשהיה בשל להבין את מסריה על החיים, אהבה והורות. הגילוי פתח לו דלת לכל מה שהתנשא עליו כנער, כולל להקות כמו אליס אין צ'יינז, סאונדגארדן ונירוונה.