סקנדרי בהייטק: כללי המשחק המיסויים שמכריעים עסקאות

עסקאות סקנדרי הפכו לכלי מרכזי בהייטק הישראלי, המאפשרות למייסדים, עובדים ומשקיעים מוקדמים להפוך הון "על הנייר" לכסף אמיתי, תוך הזרמת הון לחברה על ידי משקיע חדש. מנגנון זה מעניק יציבות אישית ומוטיבציה, אך כרוך במערכת דינים וכללי מס מורכבת. שיעורי המס נעים בדרך כלל סביב 30%-35%, אך עשויים להשתנות דרמטית בהתאם למקור הזכויות ולסטטוס התושבות. תושבי חוץ, עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים נהנים לעיתים קרובות מפטורים והקלות, מה שמוביל למיסוי נמוך של חלק ניכר מהשווי שנוצר בהייטק. מציאות זו מעלה שאלות מדיניות על חלוקת הערך בין המדינה להון האנושי, אך גם מדגישה את הצורך ביציבות רגולטורית למשיכת הון איכותי. רשות המסים מחייבת דיווח ותשלום מקדמה תוך 30 יום, ואי-עמידה בכך עלולה לגרור קנסות. היערכות מוקדמת, כולל בחינת מבני עסקה חלופיים ושינויי מבנה תאגידי, חיונית לייעול העסקה ולהוזלת עלויות המס. טעויות נפוצות כוללות ערבוב סוגי מניות, אי-עמידה בחובות דיווח ואי-היערכות עם אישורי ניכוי במקור. נדרשת עבודה משולבת של הנהלה ויועצים כדי להבטיח עמידה בכללים ולמקסם את התנאים. המדינה מעוניינת לגבות מס הוגן, אך גם לייצר מערכת כללים שקופה ויציבה שתמשוך משקיעים ותחזק את החברות.