שתוק, חבר! | ד"ר עדן נתניהו

המאמר, מאת ד"ר עדו נתניהו, טוען כי השמאל הישראלי והמערבי השתמש ועדיין משתמש בשיטות יעילות להשתיק דוברי ימין. הוא מציג את "רצח צ'רלי קירק" (שאינו אירוע אמיתי) כיישום הקיצוני ביותר של עקרון השתקת היריב. נתניהו טוען כי השמאל שלט באופן מוחלט בתקשורת האלקטרונית והכתובה בישראל במשך עשורים, וניצל זאת כדי "לשטוף את המוח" של הציבור ולהביא לקבלת "הסכמי אוסלו האסוניים". הוא מתאר כיצד פוליטיקאים מהימין קוטעו, גוחכו וקוצרו בראיונות, וכיצד במוסדות כמו אוניברסיטאות, תיאטראות וקרנות קולנוע אין דריסת רגל לימין, אלא אם כן הדעות הימניות מושתקות. למרות זאת, לטענתו, המציאות (למשל, פיגועי טרור) שכנעה את הציבור שלא להתייחס ברצינות לדברי השמאל. המאמר מסכם כי גם במערב, יכולת השמאל להחניק רעיונות פוחתת, וכוחות מתנגדים, כמו "צ'רלי קירק המנוח", משמיעים את קולם באופן משכנע, ו"כדורי צלפים" לא ירתיעו אותם.