עמית יגור: למה אסור לישראל לרוץ לחתום על ההסכם הביטחוני עם סוריה

המאמר מתנגד נחרצות לחתימת הסכם ביטחוני בלבד עם סוריה בעת הנוכחית, ומתאר אותו כ"טעות פטאלית" שתשרת את הצד השני ותתהפך על ישראל. סא"ל (במיל') עמית יגור מסביר כי בעוד הלחץ האמריקני להסדרה והאינטרס הסורי ב"הלבנת המשטר" מובנים, הריצה הישראלית להסכם חלקי אינה מובנת. הוא טוען שסוריה אינה ישות אחת אלא "מדינת הלכה סונית קיצונית" שכוחותיה הם "ג'האדיסטים" בעלי תיאולוגיה דמוית דאעש, וכי המשטר החדש הוא בן חסותה של טורקיה (בת ברית קטאר והאחים המוסלמים). הכותב מזהיר כי הסכם כזה יטיל "ריסונים רשמיים" על חופש הפעולה הצבאי של ישראל, מבלי להציע הזדמנויות אזרחיות או נורמליזציה. הוא מביא כדוגמאות שליליות את בחירות 2006 ברשות הפלסטינית שהעלו את חמאס, ואת הסכם הפסקת האש עם לבנון שלא טיפל בכוחו האזרחי של חיזבאללה. למרות חשיבותה של סוריה כגשר יבשתי למערכת קשרים אזורית עתידית והצורך במערכת יחסים מדינית רשמית, הכותב מדגיש שהשאלה היא "עם מי באמת אנו חותמים" ו"כיצד כל חתימה כזו מנטרלת או מפחי..." (המאמר נקטע).