הקרב על הדמוקרטיה: בג״ץ דן במינוי נציב שירות המדינה

בית המשפט העליון דן בהרכב מורחב של חמישה שופטים בשאלת מינוי נציב שירות המדינה, והאם ראש הממשלה בנימין נתניהו רשאי למנותו לבדו או שעליו להיבחר בהליך תחרותי. הדיון נפתח בעימות בין נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שראה במינוי עניין של "איכות השירות לאזרח", לבין עו"ד דוד פטר, בא כוחו של נתניהו, שראה בכך "שאלה פוליטית של עדיפויות". ההרכב המורחב צפוי להפוך את פסק הדין המקורי של עמית והשופטת דפנה ברק-ארז, שקבעו שיש לקיים הליך תחרותי, ולאפשר את המינוי בידי ראש הממשלה, אלא אם תיוולד פשרת ביניים. נציגת היועמ"שית, עו"ד שוש שמואלי, טענה כי החלטות ממשלה קודמות מחייבות הליך תחרותי, בעוד עו"ד גלעד ברנע (מכון לואיס ברנדייס) ועו"ד רונן ברומר (ההסתדרות) הדגישו את תכלית חוק שירות המדינה ואת החשש משיקולים זרים. הדיון נסוב סביב המתח בין "שופטי הראוי" ל"שופטי המצוי", כאשר שופטים כמו נעם סולברג ודוד מינץ נוטים לגישת ה"מצוי" (לשון החוק), בעוד עמית וברק-ארז נוטים ל"ראוי" (ערכים רצויים). השופטת יעל וילנר נתפסת כלשון המאזניים. המאמר מאשים את נתניהו ברצון למנות "נציב צייתן" ו"יס-מנים עושי דברו", וטוען כי הקרב על הנציב הוא חוליה נוספת ב"ריסוק השירות הציבורי" ובמאבק על הדמוקרטיה, ומסכם בביקורת חריפה על גישת הממשלה לחוק.