מאי גולן היא רק סימפטום: איך הפכה ההוגנות לבדיחה לאומית

המאמר, מאת ד"ר לירז מרגלית, טוען כי פרשת מאי גולן היא סימפטום לשחיקה רחבה של נורמות מוסריות בחברה הישראלית, שבה הוגנות נתפסת כטיפשות ומי ששומר על החוק נחשב ל"פראייר". הכותבת מציינת כי בעוד אמפתיה וחמלה הן ביולוגיות, הוגנות תלויה ברמזים מהסביבה. היא מקשרת את רוב הפרשיות האחרונות ל"צד אחד של המפה הפוליטית", ומסתמכת על מחקרי פרופ' ג'ונתן היידט המצביעים על כך שלשמרנים "נאמנות לקבוצה" (המכונה "ג'ובים") היא ערך משמעותי, מה שיוצר "אלטרואיזם פרוכיאלי" – הוגנות כלפי חברי הקבוצה ועוינות כלפי זרים. מחקרים נוספים (פרופ' סמואל בואולס) מראים שאנשים מוכנים לחרוג מכללים למען "הקבוצה שלהם", מה שמטשטש אחריות אישית. המאמר מסכם כי בעיה זו אינה בהכרח שחיתות אישית אלא תרבות שבה "דאגה למשפחה המורחבת" הפוליטית מצדיקה פעולות לא מוסריות, וכי אף שילדים מגלים תחושת הוגנות מוקדמת, היא מוגבלת ל"חברי השבט".