למגפה העולמית הזאת עדיין אין תרופה - איך היא אינה גזירת גורל

המאמר, מאת ד"ר איתי גל, מפרט את מחלת האלצהיימר, מחלה ניוונית של המוח והגורם השכיח ביותר לדמנציה. למרות שאין לה תרופה, צעדים יומיומיים יכולים להפחית את הסיכון או לעכב את התפתחותה. המחלה מאופיינת בהרס הדרגתי של תאי עצב והצטברות חלבונים לא תקינים במוח, המובילים לירידה מתקדמת בזיכרון, שפה, חשיבה והתנהגות, עד לאובדן יכולת תפקוד עצמאי. האלצהיימר מתקדמת באיטיות במשך שנים, עם תסמינים ראשוניים של ירידה בזיכרון לטווח קצר, המתפתחים לקשיים חמורים יותר בהתמצאות, קבלת החלטות וזיהוי אנשים, ומשפיעה גם על מצב הרוח וההתנהגות. ארגון הבריאות העולמי מדווח על כ-55 מיליון חולי דמנציה בעולם, רובם באלצהיימר, עם כ-10 מיליון מקרים חדשים מדי שנה. בישראל, מוערכים כ-150 אלף חולים, מספר הצפוי להכפיל עצמו. המחלה יקרה למערכת הבריאות ולמשפחות. גורמי הסיכון העיקריים הם גיל (מעל 65), גנטיקה (גן APOE4), מצבים רפואיים (לחץ דם, סוכרת, כולסטרול, השמנה), אורח חיים לא בריא (עישון, חוסר פעילות, תזונה לקויה), דיכאון כרוני, בדידות, השכלה נמוכה וליקויי שמיעה/ראייה לא מטופלים. האבחון מבוסס על בדיקות רפואיות והערכות קוגניטיביות, ומומלץ לבצע הערכות סדירות מגיל 60. אבחון מוקדם בשלב הירידה הקוגניטיבית המתונה חיוני להתערבות שתעכב את התקדמות המחלה, אך רק כחמישית מהחולים מאובחנים בשלב זה.