עוד שנה נפתחת, בלעדיהם

המאמר מתאר את כאבן של משפחות החטופים והחללים שגופותיהם מוחזקות בעזה, לקראת ראש השנה השני מאז 7 באוקטובר. הוא מציג את סיפוריהם של שלוש משפחות: טליק ואיציק גואילי, הוריו של רן (שגופתו נחטפה), המאמינים שהלחימה היא הדרך להחזיר את החטופים ומכנים את חמאס "חיות אדם", ומקווים שרן עדיין בחיים. טל קופרשטיין, אביו של בר, שלמד לדבר מחדש לאחר תאונה כדי להשמיע את זעקת בנו, ומדמיין את רגע האיחוד עמו. ענת וחגי אנגרסט, הוריו של מתן, המתארים כיצד חייהם "תקועים ב-7 באוקטובר" ומבקרים את המצב בו "מתן מגן על הממשלה". המאמר מדגיש את הכאב, התקווה והמחאה שילוו את החגים, ואת המשאלה המשותפת לראות את החטופים בבית ולהביא את החללים לקבורה.