למה ישראלים תמיד רוצים להיות במקום אחר? | שרון לוקסנבורג
המאמר של שרון לוקסנבורג מנתח את הנטייה הישראלית לרצות להיות תמיד במקום אחר, ומקשר אותה ל"תסמונת הדשא של השכן". הוא טוען שמעבר לחופשה מהשגרה, מסתתר חוסר שביעות רצון עמוק מהמקום שבו אנו נמצאים, הנובע מלחצים יומיומיים כמו ביטחון, יוקר מחיה ו"פוליטיקה מתישה". העידן הדיגיטלי מחריף תחושה זו באמצעות השוואות בלתי נגמרות ופחד מהחמצה (FOMO). המאמר מבחין בין יהודי התפוצות, המקפידים לשמר את זהותם היהודית, לבין הישראלי, המבקש "הפסקה" ממנה כיוון שהיא מקיפה אותו מכל עבר. הוא מצביע על אירוניה היסטורית: בעוד שבעבר היהודים נדדו בכפייה, כיום הישראלים "נודדים" מרצון, בתרמיל של פנאי ולא של גלות, בתחושה שאין מנוחה אמיתית. לבסוף, המאמר מתאר היפוך של שירו של יהודה הלוי: בעוד שפעם חלמו על ירושלים, כיום הישראלים חיים במזרח אך לבם במערב, הנתפס כסמל לחופש, תרבות ונורמליות, בעוד המזרח הפך למציאות יומיומית שממנה מבקשים חופשה. המאמר מסכם בקינה על החלפת האידיאל הציוני של בנייה ויישוב ב"אמריקניזציה" ותרבות צרכנות גלובלית, שבה הישראליות כבר אינה מטרה אלא חלק מהכפר הגלובלי.
תגובות (0)
יש להתחבר כדי להגיב
אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!