בלי תקווה, עם חידון: נאום נתניהו היה בנוי לתלפיות, אבל העולם כבר לא רוצה להקשיב
נאום ראש הממשלה בנימין נתניהו באו"ם נתפס כ"מלאכת מחשבת הסברתית" המיועדת בעיקר לקהל הישראלי, ולא הציג מדיניות חדשה או תקווה לעולם ולישראלים. המאמר מציין כי העולם אינו "קונה" את המסרים הישראליים, והנאום, שהיה רווי ב"גימיקים" כמו ברקוד וסרטון זוועות (שעיתויו תוקף), לא הצליח לחפות על "הכישלון המדיני הדיפלומטי" של נתניהו וממשלתו. האולם הריק לאחר עזיבת המשלחות, למעט נציגים ממדינות קטנות ו"להקת מעודדות" ישראלית, סימל את מצבה של ישראל כ"מנודה, נטושה ודחויה" בשפל היסטורי, עם הכרה גוברת במדינה פלסטינית והאשמות ב"רצח עם". למרות דברי שבח מפי אלן דרשוביץ, המאמר קובע שנתניהו לא היה במיטבו ונאומו לא היה חד. נקודות חיוביות בנאום כללו אזכור שמות החטופים (אך רק החיים), ציון הישגים אסטרטגיים מאז 7 באוקטובר, ודבריו נגד עלילת הג'נוסייד. כמו כן, נתניהו הושיט יד לסוריה ולבנון ותואם עם האמריקנים, מה שנתפס כ"חידוש מרענן". עם זאת, מקורות דיפלומטיים הביעו פליאה על ביקורתו כלפי מדינות אירופה.
תגובות (0)
יש להתחבר כדי להגיב
אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!