סימן השאלה הגדול שנותר גם אחרי ההכרזה של טראמפ: הפרשנויות

המאמר מנתח את ההשלכות של הכרזת טראמפ על תוכנית השלום, ומציג אותה כהזדמנות מדינית גדולה אך גם כפתח להמשך המלחמה. דנה ויסיש רואה בתוכנית הזדמנות לסיים את המלחמה בעזה, להחזיר חטופים ולפתוח אופק חדש לישראלים ולפלסטינים, תוך גיבוי אזורי, אך מציינת קשיים פוליטיים לנתניהו. עמית סגל מתאר את התוכנית כ"חלומית" לישראל, המשיגה את כל מטרות המלחמה העיקריות (שחרור חטופים, סיום שלטון חמאס, מניעת שלטון הרשות הפלסטינית בעזה), ומציין את חמיצות כנף הימין בקואליציה על אי-השגת מטרות כמו סיפוח. סגל מביע חשש עתידי מפני ממשל מרכז-שמאל שישתמש בתוכנית כבסיס למדינה פלסטינית. ירון אברהם מבקר את חוסר השקיפות בהצגת התוכנית על ידי טראמפ ונתניהו, ומדגיש את השאלה המהותית שנותרה ללא מענה: האם יש הסכמה מחמאס? ניר דבורי משבח את הסדרי הביטחון, כולל חופש הפעולה של צה"ל וגיבוי אמריקני להמשך הלחימה אם חמאס יסרב, אך מציין שהאמריקנים כן רואים ברשות הפלסטינית גוף שייכנס לעזה, בניגוד לדברי נתניהו. המאמר מסכם כי למרות ההזדמנות, נותרו סימני שאלה רבים, במיוחד לגבי תגובת חמאס והשפעת התוכנית על זירות לחימה נוספות.