שנתיים לתוך המלחמה, ובמשרד החינוך אין מענה למצוקה הנפשית של ילדי ישראל

שנתיים למלחמת "חרבות ברזל", ילדי ישראל משלמים מחיר נפשי כבד, אך מערכת החינוך, ובפרט משרד החינוך, מתוארת כ"נוקשה ואדישה" ואינה מספקת מענה הולם. המאמר מציג את סיפורה של ליאת, אם לילדות הסובלות מהתקפי פאניקה, ביעותי לילה וחרדות קשות בעקבות המלחמה ואובדן קרובי משפחה, ומדגיש כי בית הספר לא סיפק להן תמיכה מספקת. על פי בדיקת "הארץ", שיחות עם הורים, מומחים ואנשי חינוך חושפות תמונה מטרידה: המערכת אינה מקצה תקנים ומשאבים לאיתור וטיפול בילדים הזקוקים לכך. אורי לס, מנהל תיכון, מדווח על זינוק בבעיות רגשיות בקרב תלמידים ללא תוספת תקנים ליועצות ופסיכולוגים. סקר של אוניברסיטת בר אילן (פברואר 2024) מצא שלכל תלמיד שני היו סימפטומים נפשיים או גופניים יומיומיים עקב המלחמה, ומחציתם התקשו לשוחח על כך בבית הספר. סקר נוסף (מאי-יוני) מצביע על החמרה במצוקה. סקר המועצה הלאומית לשלום הילד (2024) מראה שכ-90% מהילדים חשו לחץ או פחד, וכ-85% מההורים דיווחו על עלייה בתסמינים פיזיים, נפשיים והתנהגותיים אצל ילדיהם, כולל הפרעות שינה, התפרצויות זעם וכאבי ראש. ילדים שנפגעו אישית נמצאים בסיכון מוגבר. גילי שילה, מנהל בית ספר, מתאר תגובות קשות של תלמידים שנחשפו לסרטוני זוועה, כולל אילמות סלקטיבית וחיפוש תכנים אלימים.