מצבם של ניצולים מהנובה הולך ומחמיר. המאבק על זכויותיהם רק מגדיל את הקושי

המצב של ניצולי פסטיבל נובה ממשיך להחמיר שמונה חודשים לאחר ה-7 באוקטובר, והם מתמודדים עם טראומה מתמשכת וחוסר תמיכה מספקת מהמדינה. המאמר מציג עדויות אישיות, כמו זו של ארד כץ, שהציל חמישה אנשים אך אינו מסוגל לשהות בארץ ומטייל בעולם, ושל ג'ני סבידיה, שאיבדה את אחיה ורק עכשיו מתחילה להתמודד. אימו של ארד מבקרת את ציפיות הביטוח הלאומי לשיקום תוך שנתיים ואת גובה קצבת הנכות הנמוכה (3,000 ש"ח לחודש, שהופחתה מ-40% ל-20%), ומתארת תחושת "הפקרה" מצד המדינה. אפרת אטון, מנכ"לית עמותת "לב בטוח", מאשרת עלייה פי שלושה בפניות לפסיכיאטרים, ומייחסת זאת למלחמה המתמשכת המונעת שיקום. דמיאן הלפרין, הפסיכיאטר הראשי של העמותה, מציין כי הטראומה ייחודית בשל המעבר החד מאופוריה לאימה, תחושת ההפקרה וגילם הצעיר של הניצולים. המאמר מסכם כי כל עוד המלחמה נמשכת והחטופים בשבי, הניצולים "עמוק באירוע" ואינם יכולים להשתקם.