איש לא האמין שנתניהו ישרוד אחרי 7.10 – חוץ ממנו עצמו. כך הוא עשה זאת

המאמר חושף כיצד ראש הממשלה בנימין נתניהו ואנשיו תמרנו את המערכת הפוליטית כדי להבטיח את הישרדותו הפוליטית לאחר מתקפת 7 באוקטובר, למרות שרבים בסביבתו האמינו שיודח. כבר בימים הראשונים למלחמה, בעוד הציבור ראה בעיסוק בפוליטיקה מעשה שלא ייעשה, נתניהו היה עסוק בייצוב ממשלתו. יריב לוין יזם את צירוף בני גנץ ויאיר לפיד לממשלה, מתוך הבנה ש"הממשלה הייתה לא לגיטימית בעיני העם" וכי מהלך צבאי רחב דורש הסכמה לאומית. סיבה נוספת לדחיפות הייתה חשש ממהלך בזק להחלפת נתניהו באמצעות אי-אמון קונסטרוקטיבי, כאשר ניר ברקת ויולי אדלשטיין נחשדו כמתכננים. צירוף גנץ סיכל מהלך זה. למרות זאת, המאמר מציין כי סדקים החלו להיווצר בממשלה, עם חשש מהתפטרויות שרים (כמו בצלאל סמוטריץ', מיקי זוהר ואופיר סופר) שעלולות להוביל למפולת ולפיזור הכנסת, מה שמעיד על חוסר יציבות מתמשך.