צ'רצ'יל צדק: אין ערובה לניצחון - אבל כניעה היא מתכון לחיסול

ד"ר עדו נתניהו טוען במאמרו כי ההיסטוריה מלמדת שעמים שנלחמו על חירותם קמו מחדש, בעוד אלה שנכנעו נכחדו, כדברי צ'רצ'יל. הוא מציג את העם היהודי כדוגמה ייחודית לעם שמרד שוב ושוב באימפריה הרומית, בניגוד לעמים אחרים שאיבדו את זהותם. נתניהו דוחה את הטענה שמרד בר כוכבא הוביל לחורבן מוחלט, ומציין שהארץ לא נתרוקנה מיהודים והוקמה אוטונומיה יהודית. הוא מיישם את העיקרון של אי-כניעה על סוגיות עכשוויות: הוא דוחה את החששות מפני תקיפה באיראן או תגובת העולם, וטוען שאי-פעולה תבטיח לאיראן פצצה גרעינית. בנוגע לעזה, הוא קובע כי הרצון לחירות ולקיום מחייב את המשך המלחמה להכרעת חמאס, וכי כניעה – בין אם בגלל מצב החטופים ובין אם בגלל מחיר חיי הלוחמים – אינה מקובלת. הוא גם דוחה את הטענה שהחרם העולמי מצדיק כניעה, שכן לטענתו, גם כניעה לא תביא לאהדה בינלאומית.