משבר האקלים – החוב הכלכלי שכולנו נשלם

יאיר אבידן טוען במאמרו כי משבר האקלים אינו רק אתגר סביבתי אלא חוב כלכלי הולך ותופח שכל ישראלי יידרש לשלם. ישראל, כ"Hot Spot" אקלימי, צפויה לחוות גלי חום, בצורות, הצפות ושריפות בתדירות גבוהה בהרבה מהממוצע העולמי, מה שיוביל לנזקים כלכליים מיידיים: ירידה בפריון, עלייה ביוקר המחיה, התייקרות פרמיות ביטוח, החזרי משכנתה גבוהים יותר, ירידת ערך חסכונות פנסיוניים וצמצום שירותים ציבוריים. המאמר מפרט את הפגיעה הצפויה במערכות הביטוח (הפסד אפשרי של 25-30 מיליארד ש"ח) ובבנקים (הפסדי אשראי פוטנציאליים של 80-100 מיליארד ש"ח), שיתגלגלו לציבור בריביות גבוהות יותר וצמצום מסגרות אשראי. כמו כן, נכסי נדל"ן ותשתיות באזורים מועדים יאבדו מערכם, ופגיעה בתשתיות קריטיות עלולה להשבית חלקים נרחבים במשק. המאמר מדגיש כי אוכלוסיות מוחלשות ופריפריאליות ייפגעו ראשונות, מה שיגביר את אי-השוויון ויערער את החוסן החברתי. כדי להתמודד עם סיכון מערכתי זה, נדרשת היערכות רב-שכבתית: הממשלה חייבת לקבוע אסטרטגיה לאומית, בנק ישראל והרגולטורים צריכים להטמיע את סיכוני האקלים במבחני לחץ, והמוסדות הפיננסיים חייבים לשקלל את הסיכון בתמחור. המאמר קורא להקמת גוף מתכלל לניהול סיכון אקלימי בישראל, בעל סמכות ואחריות כוללת, שיגדיר תרחישים ויחייב את הגופים הפיננסיים לבחון עמידות בפניהם, יקצה השקעות ייעודיות לחיזוק תשתיות וידווח בשקיפות. המסקנה היא שישראל חייבת להיערך היום ולחזק את החוסן הלאומי כדי למנוע מחיר כבד בהרבה בעתיד, וכי זוהי אחריות כלכלית מהמעלה הראשונה.