ניצחון או כניעה: הדרך לביצור ביטחון ישראל וכניעת חמאס

המאמר מציג את תוכנית טראמפ כהכרעה אסטרטגית בפני ישראל, בין שחרור חטופים והסדר אזורי לבין המשך לחימה עד כניעת חמאס, תוך התמקדות בשאלה האם ההסכם יבצר את ביטחון ישראל לדורות. הכותב מנתח ארבעה סעיפים מרכזיים בתוכנית: סעיף 6, המאפשר חנינה לחברי חמאס שיתחייבו לדו-קיום, נתפס כ"מוקש חמור ביותר" שיוביל ל"חמאס בגרסה 200.0", ומוצע להרוג/לאסור/להגלות כ-70 אלף פעילי חמאס ומשפחותיהם. סעיף 12, הקובע שאף אחד לא יחויב לעזוב את עזה, נדחה בטענה ש"הפיתרון האמיתי להסרת האיום לדורות – הוא עזה ללא עזתים", וקורא לעודד הגירה מרצון. סעיף 13 דורש פירוז הרצועה רק לאחר מימוש ארבע התניות (שיקום, נסיגה, פיתוח וסיוע, אכיפה וערבויות). סעיף 15 מתייחס לכוח ייצוב בינלאומי שיאמן משטרה פלסטינית חמושה באקדחים בלבד, תוך אזהרה מפני חזרה על "טעויות אוסלו". המאמר דוחה את "קו הפרימטר" כ"שקר" וקורא לאמץ תפיסה אסטרטגית בעזה הדומה לזו שבישראל ביו"ש לאחר מלחמת ששת הימים, מתוך זכות היסטורית והגנה עצמית, וליצור "מרחבי ביטחון והגנה" חדשים.