כל חיי הרגשתי אותו הדבר - ואז הדבר הזה קרה | ניר קיפניס

ניר קיפניס כותב מסה אישית על המרדף המתמיד שלו אחר האושר ותחושת חוסר ובדידות שליוותה אותו כל חייו, גם כשהיה מוקף במשפחה וחברים. הוא מתאר בהומור את כמיהת הגבר למרחב אישי ושקט בתקופת החגים, הרחק מהמולת הילדים ודרישות בת הזוג, ואת הפרדוקס של הגעגוע לאותה המולה כשהילדים עוזבים את הקן. קיפניס משתמש באנלוגיה של לינה בסוכה כדי להמחיש את הפער בין הרצון לעצמאות לבין המציאות. המאמר מסתיים בכך שהמחבר מוצא שלווה וסיפוק בחייו הנוכחיים, ללא צורך לברוח או לחפש מקום אחר. הוא מייחס את השלווה הפנימית הזו לנוכחותה של "היא" (ככל הנראה בת זוגו), שהחליפה את תחושת החוסר המתמדת ב"יש, בקיים, בנוכח, בנוכחת", ומאפשרת לו להעריך את יופיים הפשוט של חיי היומיום.