יישום תוכנית טראמפ כרוך בירידה לפרטים והשגחה על נתניהו

המאמר מנתח את האיתותים מעזה, ירושלים, רמאללה, דוחה ווושינגטון לקראת הפסקת אש, שחרור חטופים והסדר חדש לאחר שנתיים של מלחמה בעזה, תוך ציון שכל הצדדים כבולים לשיקולים פנימיים. נתניהו מוצג כמי שמוכן ליישם את השלב הראשון (קבלת חטופים) כדי למשוך זמן, לשמר את הקואליציה ולדחות הכרעות, עם חשש שימצא תירוץ לעצור את המהלך או יתעלם מהמשך. חמאס מביע זהירות וחשש לאבד את קלף החטופים ללא ערבויות ברורות לנסיגה ישראלית ומניעת כיבוש מחדש, ומסכים למסור חטופים ולהעביר את ניהול הרצועה לגוף טכנוקרטי. אבו מאזן מנסה למצב את הרשות הפלסטינית כגוף הלגיטימי לניהול הרצועה, אך חסר אחיזה בשטח. המאמר מטיל ספק ביכולתה של ארה"ב (טראמפ) לאכוף את התחייבויות ישראל אם נתניהו ינסה "לשבור את הכלים", ומדגיש את הצורך בהתייצבות בינלאומית אחידה למען פריצת דרך אמיתית, תוך התרעה מפני חזרה למעגל הדם וההרס אם שיקולים פוליטיים צרים יגברו על סבל האנשים.