טראמפ רוצה נובל, ישראל נכנעת ללחץ - וחמאס מרוויח זמן
המאמר טוען כי נשיאי ארה"ב, מקרטר ועד טראמפ, ניצלו את חולשתם המדינית של מנהיגי ישראל כדי לקדם יעדים אישיים, לעיתים תוך פגיעה באינטרס הישראלי. הוא מביא כדוגמאות את הסכם השלום עם מצרים ב-1979, בו קרטר כפה על בגין ויתור על כל סיני, ואת הסכמי אוסלו ב-1993, בהם קלינטון דחף את רבין ללחוץ את ידו של ערפאת. המאמר מתמקד במתווה הנוכחי של טראמפ, שלטענתו גורם לנתניהו "להיכנע" להכרזות סותרות את עמדת ישראל, מפחית את הלחץ הצבאי על חמאס ומאפשר לארגון הטרור להתחמק ממחויבויותיו. המאמר מפרט חמישה צעדים שבאמצעותם חמאס יוכל להטות את תנאי ההסכם לטובתו: הסרת הלחץ הצבאי, הרווחת זמן, קבלת הזכות לקבוע את זהות האסירים שישוחררו (כולל מרצחים כבדים כמו מרואן ברגותי), התניית השבת החטופים בנסיגת צה"ל משטחים בעייתיים, ודחיית השבת הגופות. המסקנה היא שהמתווה עלול להפוך לכלי בידי חמאס.
תגובות (0)
יש להתחבר כדי להגיב
אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!