יובל שכלה את רועי צאפל - והתארסה: חבר אמר, זה קשה לי

המאמר מתמקד בסיפורה האישי של יובל זאושניצר, שנתיים לאחר שבן זוגה, רס"ן רועי צ'אפל ז"ל, נפל בקרב ב-7 באוקטובר. יובל מתארת את חייה החדשים, כולל אירוסיה לאלון, תוך שהיא חשה לעיתים את נוכחותו של רועי. הכותב, שחיפש תקווה לקראת יום השנה השני לאירועים, מציין במפורש כי בחר להתמקד בסיפורה של יובל במקום לבקר את התנהלות המלחמה שהפכה ל"קרב הישרדות של פוליטיקאי" ואת חוסר האחריות של הגורמים המעורבים. יובל משחזרת את אירועי 7 באוקטובר, כיצד רועי הציל את חייה בכך שהמליץ לה לא להגיע למוצב, ואת ההמתנה המייסרת לאישור מותו. היא מתארת את תחושת השכול העמוקה, את היותה "אלמנה" בגיל 26, ואת געגועיה לגיבויו של רועי. יובל גם משתפת בשימוש בהומור שחור ברשתות החברתיות כדרך התמודדות. היא מצהירה כי אילו יכלה לדבר עם ראש הממשלה נתניהו, הייתה מקללת אותו ומבקשת ממנו לפנות את כיסאו.