יהי רצון שנזכה לקיים את החג בשלמות, ושהחטופים יחזרו

המאמר מנתח את חג הסוכות כחג בעל משמעות רוחנית עמוקה, המזמין לבחינת מסרים של ארעיות, שמחה, וחיבור לחלשים. הוא מפרש את מצוות ארבעת המינים כסמל לאחדות למרות השוני, ואת האושפיזין כהזדמנות לחיבור חברתי. בנוסף, המאמר מקשר את החג לסוגיות מודרניות כמו קיימות, צרכנות וחיזוק קהילתי. על רקע "מלאות שנתיים למלחמה" והציפייה לשחרור החטופים, החג מקבל משמעות מיוחדת, המדגישה את חשיבות הסולידריות והאחדות לבניית חוסן לאומי, בניגוד להדגשת השוני והפירוד. המאמר מציין כי כל העם מייחל לשובם של החטופים, וכי עד אז, החג נחווה כ"שמחה חסרה". הוא מסתיים בתפילה לשובם של החטופים ולקיום החג בשלמות, במיוחד בתקופה של פילוג ושסע חברתי.