"נופלים לתהום ריקנות. החלום - שיימצאו שלמים": זעקת משפחות החטופים החללים

המאמר מתאר את המאבק בן השנתיים והייסורים העמוקים של משפחות שיקיריהן נחטפו לעזה ונמצאו חללים. הוא מדגיש את כאבן הייחודי, השונה מזה של משפחות החטופים החיים, ואת מאבקן להביא את יקיריהן לקבורה ראויה, לצד הפחד מתהליך הזיהוי. הורים כמו יעל אדר, מישל אילוז, רובי חן, איילת סמרנו ואלי שתיוי מביעים תחושות של שכחה, הדרה מהשיח הציבורי, ו"תהום ריקנות" לאחר המאבק הממושך. הם קוראים להכרה חברתית בצרכי השיקום הספציפיים שלהם, מתארים חוסר ודאות אכזרי וחוסר יכולת להיפרד. המשפחות מדגישות כי השבת החללים היא חלק מהאתוס הישראלי ומבקרות כשלים חברתיים קודמים בנוגע לחללים שנותרו בעזה, תוך קריאה לערבות הדדית מתמשכת.