תודה לטראמפ, תודה לאלפרד נובל. איזה עולם מטורלל
המאמר מביע ציניות כלפי מנהיגים גלובליים, המתוארים כחושבים קודם כל על עצמם אך לעיתים משיגים תוצאות חיוביות. הוא משבח את דונלד טראמפ על תפקידו המכריע בעסקת החטופים וסיום המלחמה, ומייחס את ההצלחה לאישיותו הבלתי צפויה. הכותב משווה בין כיכר רבין כסמל לניצחונות ל"כיכר החטופים" כמשקפת את המחיר האנושי של המלחמה. המאמר מדגיש את הכאב והמחיר הבלתי נתפס ששילם העם בשנתיים האחרונות, כולל אובדן חיים ב-7 באוקטובר, ומזהיר מפני "מאניה דיפרסיה לאומית" ומחיר עתידי לעסקה. הוא מסתיים בציטוט מנתן אלתרמן משנת 1969, המבקר את המדיניות הישראלית על בזבוז עקרונות קיומו של העם היהודי, וקורא לשיקום ותיקון כואבים וארוכים.
תגובות (0)
יש להתחבר כדי להגיב
אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!