כיצד גם הפלסטינים התמימים אשמים בטבח ה-7 באוקטובר
המאמר טוען כי ברבריות טבח ה-7 באוקטובר לא הפתיעה את מי שהקשיב להנהגה הפלסטינית במשך עשרות שנים. הוא מציג את הסכמי אוסלו כניסיון ישראלי לדו-קיום שנתפס על ידי הפלסטינים כ"תקיה" (הונאה) וכחלק מ"תוכנית השלבים" להשמדת ישראל. לטענת המאמר, הרשות הפלסטינית, למרות התחייבויותיה, עשתה דה-לגיטימציה מתמדת לישראל וליהודים באמצעות "עלילות דם מימי הביניים" ו"תעמולה נאצית", אימצה מדיניות "שלם תמורת הרג" וקידמה טרור. המאמר משווה בין אש"ף/הרשות הפלסטינית לחמאס, בטענה שאין ביניהם הבדל אמיתי וששניהם שואפים להשמיד את ישראל. הוא מציין כי סקרים מראים תמיכה רחבה בקרב הפלסטינים בהחלטת חמאס לבצע את הטבח, וכי ההנהגה הפלסטינית רואה במותם של עזתים "תחמושת לתעמולה". המאמר מבקר בחריפות את האו"ם, התקשורת הבינלאומית ומנהיגים מערביים על תמיכתם בנרטיב הפלסטיני ועל כוונתם להכיר ב"מדינת פלסטין" שאינה קיימת, וטוען כי הקהילה הבינלאומית שותפה להסתה ולטרור. הוא מסכם בכך שיו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס לא גינה את הטבח באופן חד משמעי כי הוא "פשוט לא יכול".
תגובות (0)
יש להתחבר כדי להגיב
אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!