לצד התקווה, הורי חטופים שנרצחו חוששים שגופותיהם לא יימצאו

המאמר מתאר את חששותיהם של הורי חטופים שנרצחו וגופותיהם מוחזקות בעזה, על רקע תקווה להשבת גופות. יובל אור, אביו של דרור אור שנרצח בבארי וגופתו נחטפה, מביע חשש שגופת בנו לא תימצא ומטיל ספק בסיום המצב. הוא מבקר את המשא ומתן עם חמאס, טוען שלא הוכרע, ומביע תסכול משינוי עמדות לגבי שלום. אור מביע ביקורת עצמית על ישראל ("איך העולם סולח לנו על מה שעשינו בעזה") וקורא לחיים משותפים למרות השנאה והכאב ההדדיים, תוך התייחסות מזלזלת ל"אמריקאי ג'ינג'י" (טראמפ). יעל אדר, אימו של תמיר אדר שנרצח בניר עוז וגופתו נחטפה, מדגישה את אחריות חמאס להשיב את כל החטופים וחוששת מ"תרגילים". היא מתארת את הכאב שבקבלת ארון במקום בנה ומדגישה את הצורך בליווי ותמיכה למשפחות גם לאחר השבת הגופות.