"השמחה מהולה בכאב. אסור לשכוח את המחיר: הבנים והבנות שלנו שלא ישובו עוד"
המאמר מציג את רגשותיהן המעורבים של חמש משפחות שכולות ישראליות, שאיבדו את יקיריהן במלחמת "חרבות ברזל", בעיקר במתקפת 7 באוקטובר ובלחימה בעזה. המשפחות מביעות שמחה על שחרור החטופים, אך גם כאב עמוק על המחיר ששילמו בניהן ובנותיהן שלא ישובו. יעל נזרי, אמו של רס"ן גיא נזרי ז"ל, מדגישה את הצורך לזכור את המחיר ואת העובדה שבנה נפל בהגנה על המדינה. עופר, אביו של סמ"ר עומרי פרץ ז"ל, מספר על גבורת בנו שהציל את קיבוץ כיסופים וחילץ חטופה, ומדגיש שהחטופים חזרו "בזכות הלוחמים שנפלו". יפית, אמו של סמל ליאור סימינוביץ ז"ל, מתארת את ערכיו של בנה ואת כאבה על כך שליאור לא זכה לראות את יום שחרור החטופים למרות שנלחם למענם. המשפחות קוראות להמשיך לספר את סיפורי הנופלים, להנציחם ולחזק את הלכידות והתקווה הישראלית, תוך הדגשה כי בזכות הקרבתם חזרו החטופים ועם ישראל ממשיך להתקיים.
תגובות (0)
יש להתחבר כדי להגיב
אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!