"תתארו לכם שנבלום את השנאה": ההורים והאחים של הקורבנות, נביאי נחמה של דור
המאמר, שנכתב על ידי חן ארצי סרור ומוצג כקולן של משפחות חטופים וחללים, קורא ל"תקווה רדיקלית" ולדמיין עתיד אחר, מואר וקרוב לישראל. הוא מתאר את הכאב והתסכול שלאחר 7 באוקטובר, אך מדגיש את האחיזה בתקווה עדינה. המאמר מציג את בני המשפחות כ"נביאי נחמה" ומביא מדבריהם. עידית, אמו של אלון אהל החטוף, מדמיינת חברה שבה פוחתת בהלת ההישרדות, נבלמת השנאה, הרשויות רואות אדם, ומערכות החינוך, הבריאות והרווחה עוסקות בחיבור החברה לערכיה הבריאים. היא קוראת לבנות מחדש אמון, סולידריות ואמפתיה, ולקחת אחריות על גורלנו, כדי שאלון יחזור לבית שלם, בטוח ומכיל יותר. ג'ון ורייצ'ל, הוריו של הירש גולדברג-פולין ז"ל, מדמיינים בוקר ללא מאבק, שבו ניתן להודות על יום שבו העולם טוב יותר, לצאת מהבית ללא פחד מהחדשות, ולהאמין שההנהגה פועלת מתוך כוונות טובות, בידיעה שהטוב קרוב ומלבלב.
תגובות (0)
יש להתחבר כדי להגיב
אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!