"האח הגדול" של המזרח התיכון: בלי פיקוח אמריקאי הכל יבער

המאמר טוען כי "כוחניות אמריקאית" בהובלת הנשיא טראמפ הייתה קריטית להשגת העסקה עם חמאס לשחרור 48 בני ערובה (מתוכם 20 חיים) ולהמשך הדיונים על תוכנית אמריקאית בת 20 נקודות, וכי פיקוח אמריקאי חיוני למניעת קטסטרופה עתידית במזרח התיכון. העסקה צפויה להוביל לפירוק חמאס מנשקו בעזה והעברת השלטון למבנה מורכב שיכלול טכנוקרטים פלסטינים, הרשות הפלסטינית, כוח ערבי רב-לאומי וועדת פיקוח בינלאומית בראשות ארה"ב. התזמון של העסקה נובע מהצטלבות של תמריצים מקומיים, אזוריים וגלובליים: בישראל, שינוי בחישוב הפוליטי של נתניהו לקראת בחירות 2026 והצורך להציג הישגים; בעולם הערבי, לחץ גובר עקב חורבן עזה, נזקים כלכליים למצרים, והחלשות איראן ומיליציותיה שאפשרו למנהיגי ערב (כולל קטאר) לקרוא לחמאס להתפרק מנשקו; טורקיה הצטרפה ללחץ על חמאס מתוך אינטרסים כלכליים וביטחוניים מול ארה"ב; וושינגטון הפעילה לחץ אזורי מסיבי על חמאס באמצעות "גזרים ומקלות" (כמו הסכם ביטחוני עם קטאר); ולטראמפ עצמו היו מניעים פוליטיים ואישיים להדגים יכולות בזירה הבינלאומית ואף לזכות בפרס נובל לשלום. המלחמה יצרה גם בעיות פוליטיות באירופה עקב תסיסה בקרב מיעוטים מוסלמיים.