שיבת החטופים: כשמשא ההרגשות והכאב הופך ליכולת משותפת
הכתבה, מאת ד"ר כרמית רפפורט וליאת אריאל, מנתחת את החוויה הרגשית הקולקטיבית של החברה הישראלית סביב שיבת החטופים וסיום מלחמת "חרבות ברזל". היא מתארת תהודה רגשית נדירה של שמחה, כאב ותקווה משותפת, המבטאת חוסן קולקטיבי. באמצעות גישת האנליזה הקבוצתית ומושג ה"מטריקס" של ה. פוקס – רקמה רגשית בלתי נראית המחברת את חברי החברה – מוסבר כיצד החברה מעבדת את הטראומה של 7 באוקטובר והמלחמה. נטען כי חוויה משותפת זו, בדומה לאם המרגיעה תינוק, מאפשרת עיבוד טראומה, בניית נרטיב משותף וחיזוק החוסן הישראלי. שיבת החטופים מסמלת את התרחבות והתחזקות המטריקס, ומאפשרת לחברה להחזיק כאב ותקווה בו-זמנית, ולהפוך את השבר ליכולת התמודדות ושיקום.
תגובות (0)
יש להתחבר כדי להגיב
אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!