בלב נקי | מרסל מוסרי
הכתבה, מאת מרסל מוסרי, מתארת את תגובתה האישית והלאומית לעסקת חטופים שהתרחשה לאחר שנתיים. בעוד משפחתה והציבור חוגגים בשמחה, הכותבת מתקשה לחוש אושר מלא, ומבטאת תחושת "חנק" מהמעבר החד בין אבל על חללים לשמחה על שובי החטופים. היא מדגישה כי המחיר האמיתי של הסכסוך הוא אובדן חיים וכיליון משפחות, ולא מספר האסירים המשוחררים. מוסרי קובעת שכל חטוף חייב לשוב הביתה, אך מסיימת בשאלה "לאיזה בית?", ומשתמשת במטפורה של משפחה מזרחית המכינה בית נקי ושלם לאורחים, כדי לרמוז על הצורך בריפוי ואיחוי הקרעים בחברה הישראלית לפני שניתן יהיה לקבל את החוזרים למציאות שלמה, שלווה ואוהבת יותר.
תגובות (2)
יש להתחבר כדי להגיב
המאמר מעורר מחשבה. מעבר לשחרור החטופים, חובה לדאוג לשיקומם ולחוסנה של החברה כולה. שירותי בריאות הנפש חייבים להיות נגישים ומתוקצבים כראוי.
המאמר מציג תמונה מורכבת. לצד החובה המוסרית להשיב את החטופים, יש לבחון את ההשלכות האסטרטגיות של עסקאות מסוג זה על תמריצי הטרור. פתרון ארוך טווח מחייב גישה מקיפה יותר.