"עצמו עיניים ונסו לדמיין את אבא שלכם זרוק בבור במנהרה בעזה"
רננה גומא, שילדיה נחטפו ושוחררו מעזה, מספרת על חווית ההמתנה להשבת גופת בן זוגה לשעבר, יאיר, שנרצח ב-7 באוקטובר והובא לקבורה רק ביוני. היא מדגישה את הצורך האנושי של משפחות החללים להביא את יקיריהן לקבורה כדי למצוא "מנוחה", ומציינת כי משפחות רבות טרם זכו לכך. הכתבה מסתיימת בפירוט אירועי מחאה צפויים.
תגובות (1)
יש להתחבר כדי להגיב
צודקים מאה אחוז אבל בחיים האמיתים לא תמיד יש צדק ולא צריך לסכן רבים בשביל בודדים