14 באוג׳ 2025

שמעון אלקבץ: "חוב מוסרי להחזיר את החטופים"

שמעון אלקבץ, שאיבד את בתו ב-7 באוקטובר, קורא להשבת כל החטופים כחוב מוסרי של המדינה, גם במחיר סיום הלחימה ושחרור מחבלים. הוא רואה באירועי 7 באוקטובר "בגידה" של המדינה ומדגיש את חשיבות החזרת החיים והגופות לריפוי הטראומה. הכתבה מדגישה את מסעו הציבורי המונע מאובדנו האישי.

מקור: https://www.haaretz.co.il/news/politics/kolkore/2025-08-14/ty-article/00000198-9daf-d461-afba-bfffd8a00000

תגיות

ניתוח פוליטי

שמאל

ידיעה מאת: חן מענית

הסבר הניתוח

הכתבה מתמקדת באופן בלעדי בסיפורו האישי והפוליטי של שמעון אלקבץ, ומציגה את עמדותיו באופן המעורר אמפתיה עמוקה. היא מנצלת את הטרגדיה האישית שלו (רצח בתו) כבסיס לדרישותיו הפוליטיות.
* מסגור רגשי: הכותרת והציטוטים לאורך הכתבה רוויים ברגש ("את הילדה שלי כבר לא אחבק", "אנחנו עדיין בתוך הטראומה", "חוב מוסרי", "בגידה של המדינה והצבא"). מסגור זה נועד לרתום את הקורא רגשית לעמדותיו של אלקבץ.
* היעדר איזון: אין בכתבה כל התייחסות לעמדות מנוגדות או הסתייגויות מדרישותיו של אלקבץ (למשל, המחיר הביטחוני של שחרור מחבלים או סיום הלחימה). דרישתו לשחרור "רוצחים שטבחו בנו" בתמורה לחטופים מוצגת כמעט כהכרח מוסרי, ללא בחינה ביקורתית של ההשלכות או הצגת טיעונים נגדיים.
* הדגשת ביקורת המדינה: הציטוט "מה שקרה לנו ב־7 באוקטובר זו בגידה של המדינה ושל הצבא באזרחים" מודגש מספר פעמים, ומחזק נרטיב של כישלון מערכתי חמור, המאפיין לעיתים קרובות שיח ביקורתי כלפי הממשלה הנוכחית.
* סיום רגשי: הכתבה מסתיימת בציטוט המעצים את קורבנות הטבח כ"קיר המגן שבלם את המחבלים", מה שמשאיר את הקורא עם תחושת הזדהות עמוקה עם הקורבנות ועם דרישותיו של אלקבץ, המבוססות על הקרבה זו.
* הטיה שמאלה: הדגש על השבת חטופים "בכל מחיר" (כולל סיום לחימה ושחרור מחבלים) כחוב מוסרי עליון, בשילוב עם ביקורת חריפה על המדינה, נתפס לעיתים קרובות כעמדה המזוהה עם השמאל הפוליטי בישראל בהקשר המלחמה הנוכחית, המעדיף פתרון הומניטרי על פני הכרעה צבאית מוחלטת.

פעולות

חזור לחדשות קרא את המאמר

תגיות

תגובות (0)