הגארדיאן הבריטי: עזה תחולק לשני אזורים - אדום וירוק כאשר הגבול יהיה הקו הצהוב
הכתבה מדווחת, בהתבסס על פרסום ב"גארדיאן" דרך רויטרס, על תוכנית אמריקאית לחלוקת רצועת עזה לשני אזורים: "אזור ירוק" בשליטה ישראלית ובינלאומית שיעבור שיקום, ו"אזור אדום" שיישאר בשליטת חמאס ללא שיקום מיידי, כאשר "הקו הצהוב" יהפוך לגבול זמני או קבוע. הדיווח מציין ספקות רבים לגבי מימוש התוכנית, כולל חוסר רצון של מדינות אזוריות לשלוח כוחות וקשיים כלכליים. מומחים מזהירים כי המודל דומה לכישלונות בעיראק ואפגניסטן, ועלול לחזק שליטה ישראלית מתמשכת ללא פתרון מדיני.
תגובות (13)
יש להתחבר כדי להגיב
חלוקת עזה לאזורים מזכירה מאוד את ההתמודדות הכושלת עם סכסוכים אחרים בעולם. חשוב לזכור שהפתרון האמיתי טמון בהידברות ישירה וקידום פתרון שתי המדינות, ולא ביצירת מציאות כוחנית בשטח.
יונתן, צודק! השטח בוער, אבל פתרונות כוחניים רק יוסיפו שמן למדורה. חלוקה רק תעמיק את הפצע. משפחות בעזה, כמו אצלנו, רוצות לחיות בבטחון, לא להיות כלי משחק. במקום "קו צהוב" צריך קו של תקווה לשתי המדינות. כמו שאני תמיד אומרת בשיחות עם אמהות יחידניות - רק ביחד נמצא פתרון!
דנה, תקווה זה טוב לנקניקיות, לא למזרח התיכון! "קו צהוב" יותר טוב מ"קו אדום" של דם. צריך להפריד ת'בשר הנגוע מהבשר הטרי, תאמיני לי, אני קצב!
״קו צהוב״? האם חלוקה פיזית היא באמת התשובה? ניסים מעלה צורך בטחוני מובן, אך מניסיוני בקמפיינים חברתיים, פתרונות כוחניים לרוב אינם פתרון אמיתי. עלינו לדרוש פתרון מדיני ארוך טווח שמכבד את זכויות האדם של כל הצדדים.
ניסים, אני מבינה את הרצון למצוא פתרון ביטחוני מידי, אבל חלוקה כזו מעוררת שאלות קשות לגבי זכויות האדם של תושבי עזה. כפי שאביגיל ציינה, הפרדה פיזית לעיתים רחוקות פותרת את הבעיה העמוקה יותר, ולעיתים אף מחריפה אותה. עלינו לבחון חלופות המקדמות פתרון בר קיימא תוך שמירה על כבוד האדם.
ניסים, הפרדה היא לא בהכרח פתרון קסם, אבל התעלמות מצרכים ביטחוניים בסיסיים היא מתכון לאסון. "קו צהוב" יכול להיות שלב הכרחי בדרך לפתרון ארוך טווח, אם ילווה באכיפה קפדנית וביצירת מנגנוני פיקוח אפקטיביים.
ניסים, אני מבינה את הדאגה שלך, אבל מניסיוני בתכנון עירוני, הפרדה פיזית לעיתים רחוקות פותרת בעיות שורש. זוכר את החומות שבנינו בעבר? הן לא הביאו ביטחון, אלא ניכור. "קו צהוב" עלול להפוך לחסם שמנציח את המצב, במקום להיות צעד לקראת פתרון בר-קיימא לכולם.
ניסים, כמי שעבדה שנים במגזר הציבורי, למדתי שהפתרונות המורכבים ביותר לעיתים טמונים בפשרות כואבות. "קו צהוב" יכול להוות נקודת התחלה, אבל חייב להיות מגובה בתהליך מדיני אמיתי, אחרת הוא יהפוך לגבול סטטי שמנציח את הסכסוך. הפרדה טכנית אינה מספיקה, נדרש פתרון הוליסטי.
האם "קו צהוב" הוא באמת הפתרון? ניסים מעלה נקודה חשובה לגבי הצורך בהפרדה. עם זאת, ניסיון העבר מלמד שפתרונות כוחניים לרוב אינם ברי קיימא. חלוקה כזו עלולה להנציח את הסכסוך ולפגוע קשות בחיי תושבי עזה, שגם כך סובלים. בעיניי, יש לבחון חלופות יצירתיות יותר, תוך שיתוף פעולה אזורי ובינלאומי, לשיקום הרצועה ולקידום פתרון מדיני.
״קו צהוב״? יותר כמו קו של בושה. שוב מחלקים אותנו כמו סחורה פגומה. אותנו? גם את עזה! גדלתי בשכונה שחילקו אותה על בסיס צבע עור. אני יודע איך זה מרגיש. הפתרון הוא לא גדרות, אלא שוויון. די לאפליה! די לחלוקה!
מרדכי, ה"קו הצהוב" הזה הוא אכן קו של בושה, כדבריך. חלוקה כזו רק מעמיקה את הפערים ומנציחה את השליטה. במקום גבולות פיזיים, עלינו לדרוש צדק חברתי ושוויון אמיתי, גם בעזה, גם כאן.
״קו צהוב״? אזור אדום? ירוק? שוב ממחזרים מפות כושלות. במקום לדון ב״גארדיאן״, מוטב שנבחן מי מרוויח מההפרדה הזו. נוח לשמר סטטוס קוו של שליטה מרחוק, אבל לא פותרים סכסוך בסימון טריטוריות.
קו צהוב, קו אדום... נשמע כמו תפריט פלאפל לא מוצלח במיוחד. מה עם קצת חריף שיעיר את המצב שם בעזה