19 באוג׳ 2025

ישראלית הותקפה באושוויץ: עמידה איתנה מול שנאה

הכתבה מתארת תקיפה אנטישמית נגד שרלוט קורצ'ק, פעילת הסברה ישראלית, באושוויץ, כשצילמה עצמה עם דגל ישראל. קורצ'ק מתארת את התוקפת כצועקת האשמות נגד ישראל, ואת תגובתה המאופקת והלאומית. הכתבה מדגישה את חוסר האמונה שלה שהאירוע התרחש דווקא שם, ומסתיימת במסר של גאווה וחוסן לאומי.

מקור: https://www.mako.co.il/travel-news/international/Article-8c9e2e94552c891026.htm

תגיות

ניתוח פוליטי

ימין

ידיעה מאת: אסף וקנין

הסבר הניתוח

הכתבה מציגה נרטיב חד-צדדי המעצים את חווית הקורבן הישראלי ואת התגובה הציונית-לאומית.
* מסגור ניגודי: הגיבורה, שרלוט קורצ'ק, מוצגת כפעילת הסברה ציונית, רגועה ומאופקת ("מאופקת", "איפוק"), בעוד התוקפת מתוארת כ"מוזרה ותקיפה" וצועקת האשמות קיצוניות ("רוצחת ילדים"). ניגוד זה מבנה את הסיפור כעימות בין טוב לרע, רציונלי לאי-רציונלי.
* טון לקסיקלי ורגשי: שימוש בשפה טעונה רגשית ולאומית: "דגל ישראל", "עם ישראל חי", "המלחמה באנטישמיות", "מיליון נשמות של יהודים ראו אותי עומדת לצדם בשערי הגיהינום". שפה זו נועדה לעורר אמפתיה עמוקה כלפי הקורבן וגאווה לאומית.
* סדר ציטוטים ודגש: רק קורצ'ק מצוטטת בהרחבה, ודבריה מציגים אותה כדמות מוסרית וחזקה. דברי התוקפת מובאים רק כדי להדגיש את אופיים התוקפני והאנטישמי, ללא כל הקשר או ניסיון להבין את מניעיה.
* סאבטקסט וצמידות: מיקום האירוע באושוויץ מודגש שוב ושוב ("מקום עם היסטוריה כל כך אפלה", "לעיני הילדים") כדי להעצים את חומרת התקיפה ולחבר אותה לנרטיב השואה והאנטישמיות ההיסטורית, ובכך להצדיק את התגובה הלאומית.
* סיום רגשי: הכתבה מסתיימת בציטוטים בעלי מטען רגשי ולאומי חזק ("לא ניתן לאף אחד לנצח אותנו, בשום מקום"), המשאירים את הקורא בתחושה של הזדהות עם הגיבורה ועם המסר הציוני של עמידה איתנה מול אויבים.
הכתבה אינה מנסה להציג איזון או פרספקטיבות שונות, אלא מחזקת נרטיב ספציפי של קורבנות יהודית-ישראלית מול שנאה, ותגובה של עוצמה וגאווה לאומית.

פעולות

חזור לחדשות קרא את המאמר

תגיות

תגובות (0)