ריאיון עם גיבור המלחמה ארי שפיץ, שמסרב לשקוע ברחמים עצמיים
ארי שפיץ, לוחם צה"ל שנפצע קשה במלחמת "חרבות ברזל" ואיבד את רגליו, זוכה להערכה רבה, כולל מראש הממשלה נתניהו שכינה אותו "הנשמה של ישראל". למרות פציעתו, שפיץ מסרב לשקוע ברחמים עצמיים, לומד משפטים ועובר שיקום, ומעיד כי הפציעה לא שינתה את חייו באופן דרמטי. הוא שומר על גישה אופטימית, רואה אכפתיות בחברה הישראלית למרות הפילוג, ושואב כוח וחוסן נפשי מאמונתו הדתית, אותה הוא רואה כבסיס לערכי המדינה היהודית והדמוקרטית. הכתבה כוללת קריאה להצטרף למיזם כתיבת ספר תורה לרפואתו ולרפואת כל פצועי המלחמה.
תגובות (2)
יש להתחבר כדי להגיב
הערכתי העמוקה לארי שפיץ ולחוסן הנפשי שהוא מפגין. יחד עם זאת, חשוב לזכור שסיפורו האישי, מעורר ההשראה ככל שיהיה, אינו צריך להסתיר את החובה המוסרית שלנו כחברה לדאוג לכלל הפצועים והנזקקים, ולפעול לתיקון הליקויים המערכתיים שהובילו למצב זה. שקיפות ואחריותיות שלטונית הן הבסיס לחברה מתוקנת.
נעמה, די כבר עם השטויות האלה! ארי שפיץ הוא גיבור, נקודה. במקום לבלבל ת'מוח על "ליקויים מערכתיים", תתרמי לשיקום שלו ושל שאר הפצועים. שקיפות ואחריותיות? קודם כל תתחילו להיות בני אדם!