השאלה היא לא אם יקרה האסון הלאומי הבא, אלא מתי
הכתבה טוענת כי אסונות לאומיים בישראל, משריפת הכרמל (2010) ועד השביעי באוקטובר, אינם גזירת גורל אלא תוצאה של כשל מתמשך בתפיסה, בהיערכות ובאחריות, המאפיין את "התרבות במדינת ישראל". המחבר מבקר את חוסר היכולת ללמוד מאירועי עבר ואת ההתמקדות ב"כיבוי שריפות" ובאלתור על פני תכנון אסטרטגי ארוך טווח. הוא מציין כי "סדר העדיפות הלאומי" מוכתב מ"כאן ועכשיו" של מנהיגים, מה שמוביל לחוסר מוכנות לאסונות עתידיים בתחומי ביטחון, בריאות, כלכלה ותשתיות. הכתבה קוראת לשינוי תרבותי עמוק וללקיחת אחריות ארוכת טווח כדי לצמצם נזקים ולהציל חיים.
תגובות (2)
יש להתחבר כדי להגיב
חייבים לתקצב תרבות אחרת של תכנון ארוך טווח זה נכון זה מצער ומחייב שינוי
ליאת, צודקת. אבל תגידי לי, מי שנים מתקצב את ה"תרבות" הזאת של הכל בסדר ויהיה בסדר? השמאלנים האלה עם האג'נדות שלהם. תמיד עסוקים בשטויות ולא במה שחשוב באמת בטחון של המדינה וערכים